animals-tell-stories

הצצה מתוך הספר:
בן התעורר בחדרו, וברגע שפקח את עיניו נזכר שאתמול בלילה הוא לא התכוון להירדם כשקרא ספר, ומשום שנרדם לא החזיר את האוגר שלו לכלוב. הוא נעמד במהירות על רגליו, ”סימבה, סימבוש“, החל לקרוא לו ולחפש בין הנעליים. באחת מהן הוא מצא אותו, ישן. הוא הוציא אותו בעדינות מהנעל וחייך. על השולחן הייתה מוכנה העבודה שעליה עמל בשבועות האחרונים. המצגת על ניסויים בבעלי חיים שליוותה את מה שכתב בעבודה שלו, הייתה שמורה בדיסק און קי, ולאחר שהתאמן עליה באוזני יוני, הרגיש שהוא מוכן להציג אותה בפני כל הכיתה. מישהו נקש על דלת חדרו, ”בן? אתה ער?“ ”כן, אימא, את יכולה להיכנס“, אמר והתיישב על המיטה, האוגר בין כפות ידיו. ”הו, אני רואה שמצאת אותו“, חייכה והתיישבה לידו. היא שמה לב לעבודה שהייתה מונחת על שולחנו, ונשמה עמוקות, ”אתמול כשעשיתי כביסה ראיתי שהכלוב פתוח...“ אמרה בקול רך, ”אני שמחה שהוא איתך“. ”כן...“ צחק בן, ”מצאתי אותו בתוך נעל הספורט שלי“. ”בן... אנחנו צריכים לדבר... לגבי מה שכתבת שם...“ היא כוונה בעיניה לעבודתו על ניסויים בבעלי חיים. ”את מתכוונת לגבי מה שאת עושה שם במכון“, השיב והביט בה, מבט רציני בעיניו.